מנחיתים חדשות
יניב נוימן ( מנכ"ל האיגוד)
יניב נוימן ( מנכ"ל האיגוד)
פורסמה תכנית המשחקים לשנת הלימודים תשנ"ב בליגת העל בתי ספר לתלמידים ולתלמידות, לוח משחקים מופיע באתר התאחדות בתי הספר
מערכת האיגוד
מערכת האיגוד
שידורים ישירים מטוקיו בערוץ הספורט: 29.7- חמישי- 13:30 יפן- ברזיל ארה"ב- טורקיה 30.7- שישי-9 בבקר. כדורעף חופים 31.7- מוצ"ש רפובליקה דומינקנית- קניה ארה"ב- רוסיה 1.8- ראשון 11 שידור כדורעף חופים
דן שיראי ( דובר האיגוד)
דן שיראי ( דובר האיגוד)
כנס המאמנים הראשון יצא לדרך היום (חמישי) בהשתתפות כ -120 מאמנות ומאמנים. היום הראשון לכנס החל עם דברי פתיחה של יו"ר האיגוד אשר קסו ולאחריו עלה זוהר בר נצר המנהל המקצועי באיגוד שיזם את הכנס, בהמשך עלו לבמת הנואמים המאמן המנטלי דן ולנסי ולאחריו מאמן הכדורסל גיא גודס. מנכ"ל האיגוד יניב ניומן הציג את האתר והאפלקציה החדשים,אורי חבר רכז התשתיות סיים את הערב עם הצגת חוברת אימון לשחקנים צעירים
כנס המאמנים הראשון יצא לדרך היום (חמישי) בהשתתפות כ -120 מאמנות ומאמנים. היום הראשון לכנס החל עם דברי פתיחה של יו"ר האיגוד אשר קסו ולאחריו עלה זוהר בר נצר המנהל המקצועי באיגוד שיזם את הכנס, בהמשך עלו לבמת הנואמים המאמן המנטלי דן ולנסי ולאחריו מאמן הכדורסל גיא גודס. מנכ"ל האיגוד יניב ניומן הציג את האתר והאפלקציה החדשים,אורי חבר רכז התשתיות סיים את הערב עם הצגת חוברת אימון לשחקנים צעירים
זוהר בר נצר - מנהל מקצועי
זוהר בר נצר - מנהל מקצועי
כנס מאמנים ראשון מסוגו יוצא ביום חמישי לדרך. מברך את כל המאמני הכדורעף בארץ. יחד נחזק את מעמד המאמן, ונקדם את הכדורעף הישראלי למצויינות והישגים!
אורי חבר ( אגף תשתיות)
אורי חבר ( אגף תשתיות)
קיץ עמוס בוינגייט. נבחרות ישראל הצעירות ממלאות בימים אלה את המכון באימונים אינטנסיביים במטרה לקדם ולשפר. מוזמנים לבקר. בשבוע הבא תצא נבחרת הנוער בנים עם המאמנים יניב בר נצר וסמעאן סמעאן לטורניר הזמנה בהונגריה
דן שיראי ( דובר האיגוד)
דן שיראי ( דובר האיגוד)
מזל טוב, איגוד הכדורעף משיק השבוע אפליקציה ואתר חדש, בין החידושים- הודעות פוש, צ'ט כתבים, עיצוב חדש, חנות אונליין ועוד
בוני מנור - רכזת אתנה
בוני מנור - רכזת אתנה
פרויקט שגרירי איגוד הכדורעף - השחקניות יעל בנימין ומורן צור בפעילות הכוללת הרצאות ואימוני חשיפה לענף ומשתפות את הדור הצעיר במסלול חיים ספורטיבי
פרויקט שגרירי איגוד הכדורעף - השחקניות יעל בנימין ומורן צור בפעילות הכוללת הרצאות ואימוני חשיפה לענף ומשתפות את הדור הצעיר במסלול חיים ספורטיבי
דביר זיוון (אגף כדורעף חופים)
דביר זיוון (אגף כדורעף חופים)
נבחרות ישראל בכדורעף חופים לקחו הערב חלק בהשקת מגרשי החופים ברובות, שני המגרשים הוקמו עם חול ברמה אולמפית וכוללים גם תאורה
נבחרות ישראל בכדורעף חופים לקחו הערב חלק בהשקת מגרשי החופים ברובות, שני המגרשים הוקמו עם חול ברמה אולמפית וכוללים גם תאורה
דן שיראי ( דובר האיגוד)
דן שיראי ( דובר האיגוד)
ביום חמישי יפתח כנס המאמנים 2021 בהשתתפות כ- 120 מאמנות ומאמנים, בין המרצים ניתן יהיה לפגוש את גיא גודס והפסיכולוג דן ולנסי,
ביום חמישי יפתח כנס המאמנים 2021 בהשתתפות כ- 120 מאמנות ומאמנים, בין המרצים ניתן יהיה לפגוש את גיא גודס והפסיכולוג דן ולנסי,
מערכת האיגוד
מערכת האיגוד
מזל טוב על כנס המאמנים הראשון ובהצלחה!!

חדשות

חיפוש מתקדם
עונת 1956: חיים בורר ועוד חמישה
נבחרות
עונת 1956: חיים בורר ועוד חמישה
לזכרו של המפציץ מס' 1, חיים בורר (קופץ לרשת מימין) שהלך לעולמו, אתר איגוד הכדורעף מביא שוב את סיפורה של העונה הראשונה בכדורעף הישראלי. יש ליגה, יש אלופה, יש, איך לא בלאגן ובעיקר תום נעורים. אלישע שוחט ז"ל סיפק מסמך מרתק, מיוחד לאתר איגוד הכדורעף.
עונת 1956: חיים בורר ועוד חמישה
לזכרו של המפציץ מס' 1, חיים בורר (קופץ לרשת מימין) שהלך לעולמו, אתר איגוד הכדורעף מביא שוב את סיפורה של העונה הראשונה בכדורעף הישראלי. יש ליגה, יש אלופה, יש, איך לא בלאגן ובעיקר תום נעורים. אלישע שוחט ז"ל סיפק מסמך מרתק, מיוחד לאתר איגוד הכדורעף.
תאריך: 21/04/2016 | כתב: אלישע שוחט | צילום: באדיבות ארכיון גן שמואל; חיים בורר; איגוד הכדורעף | נבחרות

16 במרץ 1956. המשחקים הראשונים בתולדות הליגה הארצית לכדורעף. את עורכי העיתונים עניינו רוחות המלחמה הקרבה עם מצרים (מבצע קדש) ותלונת ישראל על ריכוז כוחות הצבא המצרי בקו שביתת הנשק. ב – 16 במרץ דרשו 8000 בעלי קיוסקים להעלות את מחירי הסודה והגזוז המוקפאים (20 פרוטה לכוס אחת). הכותרות המרכזיות של עיתונות הספורט דווחו על תוצאות התיקו (מחזור 14) של הפועל ת"א המוליכה ושל מכבי ת"א האלופה שבדרך. את עורכי מדור הספורט בעיתונות לא עניינו יותר מדי המשחקים ההיסטוריים שפתחו את משחקי הליגה. התעלמות כמעט מוחלטת אף שפה ושם הקצו להם מקום ולא יותר מדי.

12 קבוצות נטלו חלק באליפות הראשונה. 3 קבוצות עירוניות היו שם ובעיקר קבוצות מהמגזר הקיבוצי והיו כאלה תשע. מחוז הצפון כלל את הפועל בית זרע, הפועל שריד, הפועל מוסד כפר מסריק, הפועל אפיקים, הפועל מרחביה והפועל חיפה. במחוז הדרומי שיחקו הפועל עין שמר, הפועל בית קמה, הפועל המעפיל, הפועל עין המפרץ, הפועל ת"א והפועל יפו. כל הקבוצות הראשונות היו מסונפות למרכז הפועל. ככה זה נמשך שנים עד שלליגה הראשונה נכנסו קבוצות אליצור סעד (1962/63), אליצור ת"א (1967/68), ומכבי ת"א (1975/76) ששברה לראשונה את ההגמוניה של הפועל ואת זה היא עשתה בסטייל של זכייה באליפות.1956 הייתה השנה של הפועל בית זרע, אלופת משחקי הפועל בשנת 54' ואלופת ישראל הראשונה שגרפה את חופן הנקודות המלא בעונה הרגילה: 20 מ – 20, הרבה בזכות חיים בורר, המנחית הטוב ביותר בארץ עד לאותה תקופה. לדברי אורי אפק, "חיים היה ללא ספק רמה בפני עצמה", שיחק בנבחרת (קפטן) החל משנת 1947 ועד לשנת 1956. 23 הופעות. היה גם אלוף שח מט.

חיים בורר (יליד 7.12.1928, 1.80 מ') מאמן-שחקן הפועל בית זרע החל את הצעדים הראשונים שלו בכדורעף בגיל 16 ולא רק בכדורעף גם בכדורסל, טניס שולחן ואתלטיקה קלה. גדל בקיבוץ משמר העמק. הצטרף לנבחרת ישראל בשנת 1947 במהלך משחקי פסטיבל הנוער של פראג 47'. מיכה שמבן (יליד רומניה, 4.1.1919), הרוח החיה של הענף והאיש שיסד לדבריו במו ידיו, את ליגת הכדורעף ואת הנבחרת הראה לבורר את הדרך לענף. בורר: "שחקני השישייה הראשונה של בית זרע, האלופה שבדרך": *חיים בורר. מנחית. *משה להב (ליכטנר, יליד 12.10.1928) עובד בענף החקלאות, נחשב למנחית מס' 2 של הקבוצה. עמנואל פרג (יליד 1925), כיום חבר קיבוץ סער. השחקן המנחית הגבוה של הקבוצה (כ – 180 ס"מ), למד במשמר העמק, ולא שיחק בנבחרת ישראל. שלושת המוסרים: *עוזי אפרת (יליד 7.9.1927) *שלמה רותם ז"ל (יליד 1931) *שלמה אורן ז"ל (יליד 1927) בשלב מאוחר יותר נכנס לשישייה יוסקה צוק (צעיר בכמה שנים מחיים) מאשדות יעקב, טייס אל על בעברו. והגיעו גם עודד חיטין (יליד 1935), מתגורר כיום בקיבוץ עין המפרץ, מאיר שן (יליד 1931, חבר קיבוץ גבת), אהרון רוטשילד (11 משחקים, כולל אליפות העולם 1956) ואחרי זה הגיעו גם יהודה חפץ (21 משחקים בנבחרת), ומשה כהן.

משפחת הכדורעף

משפחתו של חיים בורר, משפחה של כדורעפנים: דליה הרעיה הייתה ראש משלחת נבחרת הנשים בשנת 1956, הבן רז בורר שיחק בנבחרת הלאומית (91 משחקים), הבת רוני בורר בהפועל מרחביה ויש את משה כהן, הגיס, ולימים שחקן (99 הופעות) ומאמן נבחרת ישראל (10 משחקים).

דליה בורר, הרעייה ואחותו של משה כהן סיפרה ש "חיים בורר, תל אביבי במקור (למד בתיכון חדש), נשלח והתקבל כתלמיד חוץ במשמר העמק (במשמר העמק היה המוסד החינוכי היחיד של השומר הצעיר) ושם הכול התחיל. בכיתה י"ב, לאחר שלוש שנים הועבר כנהוג באותה תקופה עם כל השכבה לבית זרע, למטרות של הכשרה לעבודה בקיבוץ (חצי יום עבודה, חצי יום לימודים). האגדה מספרת שחיים נשאר בבית זרע (והוא לא היה היחיד ש"ערק" ממשמר העמק לבית זרע) מאחר והתעצל להחזיר את מיטתו (למשמר העמק). את חותמו בבית זרע הותיר כמעט בכל ענף בו נגע: תחילה זה היה בענף החקלאות אחר כך עבר לרפת, למטעי הבננות, להפעלת מכונות במפעל לפלסטיק של הקיבוץ, האיש האחראי לפיתוח המוצרים במפעל, עזב למפעל הרהיטים לפינות אוכל המוסדיים שם הורכבו למושבים פלסטיק רגליים ממתכת, למד ועסק בנגרות, למד ומונה כאחראי תפעול מחשבים והיום הוא מגלף בעץ". עוזי אפרת, כיום גמלאי שמעביר את זמנו במפעל "ארקל" של בית זרע: "הפועל בית זרע הייתה חיים בורר וסביבו עוד חמישה. חיים הכישרוני היה הכול. שחקן ענק ואת זה אני אומר באהבה ובחום גדול

מאוד לאיש. אחד המשחקים היותר זכורים לי היה בספטמבר 47', הייתי אז בקורס קצינים ואת הדרך למשחקים מבית זרע לקיבוץ מעברות עשינו על טרקטור רתום לעגלה, ולמרות החבטות והטלטלות שבדרך, הצלחנו, עם חיים בורר כמובן, לנצח בגמר הטורניר את הפועל שריד, אחת הקבוצות היותר חזקות באזור". חיים: "היו שלושה מנחיתים ששיחקו ליד הרשת הם נהגו לרוץ בניצב לרשת, ניתרו על רגל שמאל והנחיתו ביד ימין. אחרי פסטיבל הנוער בפראג 47' לשם יצאה נבחרת ארץ ישראל. נצפו שחקנים קופצים עם שתי רגליים, מצב שאפשר הנחתות מצד ימין ומצד שמאל. את החידושים האלה ייבאנו לארץ (ואני עבדתי על זה עם השחקנים בבית זרע). במהלך הזמן שידרגנו את השיטה הזו כך שגם השחקן שהיה באמצע יכול היה להנחית. בהתאם לסיטואציה השחקן המוסר רץ קדימה לצורך הרמת הכדור לשלישיה הקדמית. בניגוד לעבר אסור היה להעביר ידיים מעל הרשת לחסימה השחקנים היו נמוכים יותר ומספר החוסמים היה קטן יותר. אצלנו היה עמנואל הכי גבוה והייתה לו יד שמאלית להנחתה, מפתיע לאותה תקופה. מצרפת 1956 (אליפות העולם) הבאנו את מכת הסרב הצדדי ולמדנו להכות עם יד ישרה. זו הייתה מכת הגשה די חזקה ושטוחה קרובה לרשת".

יש אליפות. הפועל בית זרע

"בתקופה שקדמה לאליפות 56' היו בארץ 4 קבוצות חזקות. בית קמה עם האחים יקי וראובן גרוף, יוצאי הונגריה והשאר עזר לידם, הפועל גן שמואל, הפועל מרחביה של לבבי ז"ל וסילברמן ז"ל ובית זרע. המגרש הראשון בבית זרע היה על אדמה כבושה בין עצים שחסמו את השפעת הרוחות. האימונים היו מוגבלים מאחר והם נעשו לאחר שעות העבודה במשק, והיו לנו בסך הכל כדור אחד או שניים. רמת המשחקים לא הייתה גבוהה במיוחד וכי חברי הקבוצה נהגו לנסוע למשחקי חוץ מאחור (בארגז) בטנדר. הצופים העיקריים בבית זרע היו כמובן חברי הקיבוץ וגם מהעמק נהגו להגיע לתחרויות עם עגלות עמוסות בחציר שהפכו ליציעים מאולתרים...". בית זרע זכתה בגביע כינוס הפועל שנערך בחודש מאי 1956 לאחר ניצחונות על הפועל מרחביה 3 – 2, הפועל חיפה 3 – 1 והפועל כפר מסריק 3 – 1. "אצלנו", עלון בית זרע מס' 3 (343) מיום 5.2.1956 מצא את חיים בורר דוחף לקידום הספורט בקיבוץ. הנה קטעים מהמאמר שנשא את הכותרת: על הפעולה הספורטיבית: "זמן רב לא הייתה ככלל ועדת ספורט ובמקרים שהייתה לא זכתה ליחס מתאים מצד מוסדות הקיבוץ שנהוג כלפי ועדות אחרות. דבר זה גרם לקשיים רבים: החל משליחת אנשים, לקויים וכלל בעיות תקציב ורכישת ציוד ושמירתו. כדי להשריש פעולה ספורטיבית בקבוץ, יש להתגבר על דעת הקהל הרואה בה בן חורג למסורת התרבותית שלנו... גישה זו נובעת ממורשת גלותית ובחלקה מתוך חוסר ידיעה והבנה ודאי שלא סייעה להתפתחות ענף הספורט. המוסד החינוכי שלא יכול היה להיות גורם רציני לשינוי דעת הקהל בקבוץ הגם תרומתו היא קמצנית מאד. העומס העצום הרובץ על הילדים מבחינה לימודית וחברתית אינו מתיר בידם את הזמן למשחק ולאמונים סדורים ואם מצליחים להשתחרר לאמון, הרי זה על חשבון מנוחה או שינה בלילה... השנה ננסה להוסיף כמה סקציות ולהרחיב ע"י כך את מספר המשתתפים בפועל. הדבר החשוב יהיה התעמלות לחברים ולחברות. ישנו פחד בקבוץ מכל פעילות גופנית העלולה להוסיף עייפות וזו משום העבודה. אך פחד זה מקורו מאי ידיעה מכיוון שהתעמלות מכוונת מפיגה את העייפות ומרעננת. תפקידה להפעיל שרירים שלא פעלו במשך היום ולהרגיע שרירים שעייפו מפעולה חד גונית במשך זמן רב".

שלוש שנים קודם לכן כתב מיכה שמבן (38 משחקים כמאמן הנבחרת) בספורט לעם (5.4.1953): "את הפועל בית זרע הנהיג המפציץ, מספר 1 של ישראל חיים בורר. קבוצה זו הדגימה רמת משחק מצוינת והתקדמותה בולטת לא רק יכולת השחקנים שופרה, אלא הסתגלותם למשחק המודרני בשילוב משחק קבוצתי מגובש, שיוותה להופעה צורה מושכת את העין... אם תמשיך בית זרע באימונים המדוקדקים, אין ספק שהיא עתידה לעמוד בראש קבוצות הכדורעף בארץ... בין הנערים בלטו קבוצת בית זרע ושריד. הקבוצות שולטות בכל רזי המשחק: לשתיהן מדריכים בעלי ידיעה רחבה במשחק הכדורעף. חיים בורר דאג להקנות לחניכיו מבית זרע את מרבית יסודות המשחק המודרני. שתי הקבוצות הדגימו יכולות מצוינת בעיקר בפעולה על פני השטח. זריזות, השתטחויות ותפיסת עמדה מול הנחתה בוצעו בקלות ובמהירות. בסיכומם של הקרבות זכתה בית זרע בבכורה ושריד בסגנות".

 


המפציץ הישראלי. חיים בורר במדי הנבחרת

צפון ודרום: הפועל שריד, בית קמה וחיפה

הפועל שריד (אלופת 1958) וסגנית אליפות הנערים לשנת 53' עם המאמן אפרים רוזן, קצרה את הפירות ואף היא עלתה לשלב הגמר. בשורותיה שיחקו התאומים דוד (47 הופעות כשחקן נבחרת) ושי כפרי (10 הופעות), חגי פרידמן, אורי פרידמן, אברהם לביא ובארי שיין. ספסל: יובל תורן, יוסי שיין, אלישע ושקין, מאיר לינצ'דקי, לוי צור, א. עשת. הפועל חיפה, האלופה הראשונה של משחקי הפועל (1939, 1940), דורגה במקום השלישי בצפון. גרעין הקבוצה הגיע לקבוצה בשנת 1935 מהמועדון היהודי "דרור" בלבוב (פולין) שנמצאת כיום בשטח אוקראינה. הכוכב הראשון והשחקן המוביל היה החל משנות הארבעים דולק (אהרון) אומשוויף (עמישב). הפועל בית קמה, סגנית האלופה, לקחה את אליפות הפועל ב 1955 (ניצחה את כל יריבותיה בדרך לאליפות 55: הפועל עין שמר, הפועל בית זרע והפועל מרחביה). הבולטים בשורותיה היו יעקב גרוף (23 משחקים בנבחרת), ראובן גרוף, יהודה שוורץ, חיים בוטר, חיים אשל, ורכמן. יעקב גרוף הצטיין במשחק ההגנה ואחיו ראובן בהנחתות. על הפועל בית קמה והכדורעף בתחילת שנות החמישים נכתב בעלון בית קמה (גיליון יוני 55') לאחר ההפסד לקבוצה הבולגרית צ. ד. נ. א.: "אני מנסה לנתח את המשחק בהתחשב עם כל הגורמים. לפנינו עמד יריב רציני ביותר, קבוצה מלוכדת... לנו היו שתי אפשרויות:

א. לשחק עם הקבוצה שלנו בתוספת שחקן אחד (דוד בגה) מצאלים.

ב. להרכבת נבחרת הדרום בהרכב הבא: יעקב וראובן מבית קמה, אברהם מלהב, בגה מצאלים, עמוס מנען ושחקן מסעד. כל אלה שתמכו בהצעה זו צדקו מבחינה תיאורטית. קבוצת כדורעף ראויה לשמה צריכה להיות מורכבת מששה שחקנים אשר יכולים לשמש בתור מנחיתים וחוסמים כאחד. אין ספק, ששחקנים כאלה עם אמון משותף היו יכולים לעמוד כיריב רציני נגד הקבוצה הבולגרית ומכאן למעשה הנקודה בה נכשלה מראש הנבחרת הזאת. הצלחנו לעשות אימון משותף שלוש שעות בלבד, ואילו האימון המינימאלי היה צריך להיות שלושה ימים + משחקים נגד קבוצות חזקות. אבל זה לא ניתן מסיבות אובייקטיביות. ניסינו למצוא פשרה למעשה את כל הסיכויים לחסום את המכות האדירות של הבולגרים ע"י הרשת. לדעתי עמידה זו הייתה בסדר גמור. בכל אופן בהרכב זה של הקבוצה אף אחד לא היה יכול לדמות שעמוס יהיה כל כך חלש בהגנה. וזה שבמערכה זאת הפסדנו 5:15 היה זה בעיקר הודות להתרגשות. במערכה השנייה הוחלף עמוס באהוד וחיים פ. באברהם. במערכה זאת הפסדנו 1:15 למרות ששחק אהוד אשר נחשב כאחד השחקנים הטובים בארץ. ההסברה פשוטה. חוסר אימון משותף (אהוד למשל בכלל לא התאמן אתנו). זה גרם לכך שאף שחקן לא היה יכול להגיע אפילו לרמתו הרגילה".

 


לבבי הקפטן, בורר ושחקני הנבחרת באליפות העולם במוסקבה, 1952

פתיחת משחקי הליגה

מחזור המשחקים הפותח של 56' שוחק בבית קמה ובעין שמר. המשחקים נערכו בשעות הבוקר החל מהשעה 09.00 והמנצחת הגדולה של המשחקים שהיו בעין שמר הייתה הקבוצה המקומית שגברה על הפועל המעפיל 3 – 1 (15 – 9, 13 – 15, 15 – 9, 15 – 9) ועל הפועל עין החורש 3 – 0 (15 – 10, 15 – 10, 15 – 7). בלטו: אהוד דקל ומיכה מילשטיין (עין שמר), צבי סינטו (1969 - 1933, מחזיק בשבעה תארים כמאמן), ועמוס (עין החורש). שפט: סבי אלשייך. לאבישי קרפובסקי, שיאן ההופעות כמאמן הנבחרת והמאמן הכי מעוטר בישראל יש 15 תארים (9 אליפויות, 6 גביעי מדינה). אורי אפק לעומת זאת אסף "רק" 9 תארים כמאמן (4 אליפויות, 5 גביעי מדינה). אפק: "השישייה הראשונה של עין שמר (אלופת 1957) אוישה על ידי אהוד דקל (יליד 1937, 47 משחקים בנבחרת ישראל, עסק גם בכדורסל וכדורמים וסומן לגדולות כבר בגיל הילדים, מנחית שידע לשחק היטב בכל עמדה), מיכה מילשטיין (21 משחקים בינארציים) ודוד בן אשר (4 הופעות),

חגי ארליכמן ז"ל, עוזי מור ואמנון חרודי או אביטל גבע. על הספסל היו מנו אלון, יגאל סיטר, גיורא ריפתין ואחרים. בקיבוץ בית קמה הפועל המקומית לא הזיעה במשחקיה עם
הפועל ת"א, 3 – 0 (15 – 10, 15 – 11, 15 – 5) והפועל יפו 3 – 1 (15 – 8, 15 – 4, 6 – 15, 15 – 10). שפט: דוד רפאל.

המפגשים הראשונים של המחוז הצפוני שוחקו בשבוע שלאחר מכן. באפיקים הצליחה הפועל בית זרע לזכות בנקודות ראשונות (10 ניצחונות במהלך העונה הרגילה) על חשבון הפועל מוסד כפר מסריק 3 – 2 והפועל חיפה, 3 – 1. גם הפועל אפיקים הרשימה עם ניצחונות על הפועל חיפה 3 – 1 ועל כפר מסריק 3 – 1. והיה גם משחק בשריד. שם התעמתה הפועל המקומית עם הפועל מרחביה של אומניהו לבבי (לימים מאמן הנבחרת, מחזיק בשישה תארים כמאמן), גדי זוהר (7 הופעות בינארציות) וזאב זילברמן. נגמר 3 – 0 לזכות מרחביה.

הפועל עין שמר

אחד המשחקים של הפועל עין שמר בליגה ראה אור בעלון "עין שמר", פרי קולמוסו של י. ב. (11.5.1956): "אינני יודע אם מספר המשתתפים במשחק כדור העף הגיע ל 1000 באמת. יתכן והכתב שמסר על כך לעיתון היומי מנוסה ממני בספירה מסוג זה. מכל מקום לא זהו הדבר המעניין אותנו בבואנו לציין את המשחק הזה. ראשית, עלי לציין שנתאכזבתי מרמת המשחק של קבוצת בית קמה שיצאו לה מוניטין והנושא את כתר האליפות בשנים האחרונות. לדידי הם לא הדגימו משחק מעולה המעיד על כושרה העולה של הקבוצה ועל רמה מתקדמת ביותר. רבה הייתה ציפייתנו למשחק זה שהבטיח להיות מרתק ומעניין, אולם עליונותה הברורה של קבוצתנו והרמה הבלתי מספקת של הקבוצה היריבה מנעה מאתנו את ההנאה מהמשחק והותירה לנו רק הנאה מהניצחון היפה והמוצדק של קבוצתנו על היריבה. אחרי המשחק העיר אחד החברים מאוהדי הספורט המושבעים: אילו קבוצת עין שמר הייתה מתייצבת כעת למשחק עם הבולגרים, אינני יודע אם הייתה מנצחת. בכל אופן ברור לי כי הייתה מסוגלת להתמודד איתם. אין ספק שדברים אלה משקפים בכוונה את מצבה של קבוצתנו שכושרה משתפר והולך בהתמדה. אם להתייחס לצד המקצועי, אני סבור שיש לשכלל בעיקר את ההגנה. אין לנו אלא לקוות שקבוצת עין שמר תדע להשתמש בכושרה הטוב ובתוספת מתאימה של רוח לחימה תזכה אותנו בניצחונות נוספים". תודו, כל מילה מיותרת, אוהד של ממש!

מבצע סיני, דפק את התכניות לכדורעף (מתוך ארכיון הכנסת)

השחקן השישי היה נהג המונית שהסיעה את השחקנים

עלון עין שמר מיום 22.6.1956: "במסורת משחקי הליגה לכדור עף התקיימו בשבת על מגרשנו משחקים בין קבוצתנו לבין קבוצות תל אביב ויפו. המשחק הראשון נערך נגד תל אביב. אוהדי הספורט נחלו מלכתחילה אכזבה בשל אי הופעתו של שופט מוסמך. המשחק התחיל באחור רב לאחר מו"מ ממושך בדבר מינוי שופט מקומי. דבר זה איננו מקובל מחמת החשש לחד צדדיותו של השופט. ובכ"ז בהסכמת הקבוצה האורחת נתמנה בתור שופט אורי אשכולי. על אף טרונויותיהם של שחקני תל אביב. יאמר לזכותו של אורי, כי שיפוטו היה מדויק ונמרץ וללא שמץ של משוא פנים. ועוד יצוין שמזג האוויר השרבי הכביד במיוחד על שחקני 2 הקבוצות הטובות ומשום כך היה משחקם "כבד" וללא הברקות מיוחדות. קבוצתנו גברה על יריבתה ת"א בתוצאות 0:3. המשחק השני שהתקיים בשבת אחה"צ הצטיין בקיצורו. כאן עלינו לציין שהאמת על אופיו המיוחד של משחק הכדורעף התובע משחקני הקבוצה ליכוד וקשר חברתי אמיץ, הוכחה ע"י הופעתה של קב' יפו. הרכבה של קבוצה זו היה מקרי ביותר ושחקן השישי היה נהג המונית שהסיעה את השחקנים. הן האמור לעיל נסתבר כי קבוצת יפו הובסה ממש כששלושת הסיבובים ארכו בס"כ כ – 20 דקות. על משחק זה שפט אורי פינצ'וק. ולסיום ברשותם האדירה של שחקנינו – הרי שאלה לי אליהם... מדוע אינכם מדגימים מרץ נוסח פטקוב הבולגרי, העשויות למוטט את היריב ולהקל על הניצחון. האם אינכם מתאמנים בכך?!". תוצאות המשחקים של עונת 1956 נעשו בדרך של הצלבת מידע בעיתוני התקופה (חדשות הספורט, על המשמר, ספורט לעם, דבר). עם זאת הן אינן כוללות את 4 המשחקים האחרונים מהסיבה הפשוטה שהן לא פורסמו מעולם. ואולי משום שהמשחקים לא נערכו. מי יידע? עיתון חדשות הספורט, כמה מפתיע, גם הוא לא הקצה מקום למחזור האחרון. אפשר שזה קרה מאחר ועורכי הספורט העדיפו להתמקד במשחקי נבחרת הכדורגל ההיסטוריים מול נבחרת בריה"מ במוסקבה וברמת גן. גם "על המשמר" לא דווח על המשחקים. נמצאו הבדלים בין התוצאות שראו אור במדיה הכתובה לבין הטבלאות שפורסמו ביומון חדשות הספורט. ייתכן שהיו משחקים חוזרים או שעורך הטבלה לא חישב נכונה את מאזן הקבוצות.

בכל מקרה תוצאות המשחקים האחרונים לא יכלו שנות את מצבן של ארבעת הגדולות (2 מכל מחוז) שטיפסו לשלב הפלייאוף.

משחקי הפלייאוף הראשונים

הקרב על הכתר בין ארבע הראשונות שוחק ב – 12 בינואר 1957. אפשר שלדחייה הבלתי ברורה הזו תרמו משחקי גמר אליפות הפועל ששוחקו ביולי 1956, הופעת נבחרת ישראל באליפות העולם בפריס,

המשחקים האולימפיים במלבורן 1956 ופלישת צה"ל לחצי האי סיני (מבצע קדש) – 29 באוקטובר 56'. קיבוץ עין החורש ארח את 6 משחקי ההכרעה. יחס מערכות בין הקבוצות הפועל בית זרע (מאמן: חיים בורר), הפועל בית קמה והפועל שריד קבעה את הזכאות לתואר. כל אחת משלושת הקבוצות ניצחה פעמיים ונוצחה פעם אחת. הפועל עין שמר לעומת זאת נוצחה בכל 3 משחקיה.

גיליון "אצלנו" מס' 9 (364) שיצא לאור מטעם בית זרע (20.1.1957) נמצאה מודעה בזו הלשון:

הגביע בידנו

הנבחרת שלנו בכדור – עף זכתה אחרי כמה משחקים במקום ראשון בכדור עף בישראל. ההתחרויות בכדור עף נערכו ע"י התאחדות הספורט לישראל והמלחמה הייתה על מקום ראשון במדינה לשנה זו.

הננו גאים על שחקנינו ומאחלים להם

הצלחות נוספות.

הזכייה בכתר ומכתבו של בורר כמה חודשים לפני הזכייה, לא נפלו על אוזניים ערלות והוחלט לשדרג את המגרש בבית זרע. פרטים על כך נמצאו בעלון "אצלנו" של בית זרע (4.6.1957): "ועדת הספורט נגשת לשקם את מגרש כדור עף ע"י המזכירות עומדים לסדר ספסלי ישיבה ולהתקין את הצריף על יד זה לצרכי הספורט".

 


אורי אפק. ניסה למרות בלאגן והצליח

המאמר של אורי אפק

אורי אפק, מאמן הפועל עין שמר וחבר ועדת הכדורעף רתח על עיתוי משחקי ההכרעה. הנה דברים שכתב ביומון "על המשמר" (ינואר 57'): "בשבת האחרונה נערכו משחקי הגמר על אליפות ישראל בכדורעף בהשתתפות 4 קבוצות הפועל: עין שמר, שריד, בית קמה ובית זרע. משחקים אלה הוו מהתלה מאחר והם היו צריכים להיערך ביוני 1956 כשכל הקבוצות נמצאו בשיאן ואז היה באפשרותן לשקף נכונה את רמתן לאותה שנה. המשחקים נערכו באחור של כחצי שנה לאחר פגרה ודחיות אין סוף. ברור שגם התוצאות לא היו משקפות, בעיקר לגבי הקבוצות המצטיינות של עין שמר. מבחינה ארגונית נערכו המשחקים לפי העיקרון של כל מפעלי הכדורעף. עין החורש קיבלה הודעה על הארגון (הח' אלג'ים), אני עצמי - אחראי מקצועי ועל המשקים מעברות ועין שמר – הוטל להלין את הקבוצות. הקבוצות הגיעו ביום ו' לעין החורש. רכז הכדורעף לא הגיע. הופיע רק שופט אחד לשישה משחקים. צוין כי במקרה של גשם ייערכו המשחקים באולם בגבעת חיים. אולם האולם לא היה מוכן בלי מתקנים ואפילו חסרו נורות... לא היה לשחקנים מקום ללון, לא היה מי שיסיעם וכרגיל – בכל מפעלי השנה - צלע מפקד הפתיחה. סודר מגרש והמשחקים נסתיימו בשנת 1957 במקום ב – 1956... (על המדליות והגביע היה חרוט: 1956...). מצער להיזכר כיצד בוצעו כל המפעלים השנה, החל מפסל זייד גדושי הערעורים והדחיות, דרך גביע חללי רחובות (המנצח טרם קיבל את הגביע) וההמשך דרך משחקי האליפות שאגב לקבוצתי (עין שמר) הספיק משחק בודד כדי להגיע לגמר... הסניף ברובו מתנהל על הנייר: החוזרים נשלחים והמשחקים מתנהלים ללא סדר ומבוצעים בנס... השנה הובטח ממרכז הפועל יחס מיוחד לענף, והנה אין שיפור – להיפך ישנה הרעה. נוכח זלזול זה דומני כי אין מקום לועדת הכדורעף. רק לפני שלוש שנים התנהל הכל כסדרו. נערכו מפעלים – והיה סיפוק והנאה מהעבודה. והנה עתה – כשלון רודף כשלון. על מרכז הפועל לדעת כי בריכוז הענף חייב לעבוד אדם האוהב את הענף כדוגמת זה שעבד כשהכדורעף היה בשיאו, בימי הניצחון על צ. ד. נ. א. הבולגרית. הכדורעף הוא ענף מושרש בהפועל אולם לפי מצב העניינים כיום הוא צועד לקראת הרס מוחלט ולזאת אין ברצוני לתת יד".

תוצאות משחקי מחוז הדרום

 

הפועל

עין שמר

הפועל

בית קמה

הפועל

ת"א

הפועל

עין החורש

הפועל

המעפיל

הפועל

יפו

הפועל עין שמר

 

3 – 1

2 – 3

3 – 0

3 – 0

3 – 0

3 – 1

3 – 0

3 – 1

3 – 0

הפועל בית קמה

1 – 3

 

3 – 0

0 – 3

3 – 1

1 – 3

3 – 0

3 – 0

3 – 1

3 – 0

הפועל ת"א

3 – 2

0 – 3

0 – 3

3 – 1

 

2 – 3

3 – 0

3 – 0

3 – 0

3 – 0

הפועל עין החורש

0 – 3

0 – 3

1 – 3

3 – 1

2 – 3

0 – 3

 

3 – 0

3 – 1

3 – 1

הפועל המעפיל

1 – 3

0 – 3

0 – 3

0 – 3

0 – 3

0 – 3

0 – 3

 

3 – 2

3 – 2

הפועל יפו

1 – 3

0 – 3

1 – 3

0 – 3

0 – 3

1 – 3

1 – 3

2 – 3

2 – 3

 

 

תוצאות משחקי
מחוז הצפון

 

הפועל

בית זרע

הפועל

שריד

הפועל

חיפה

הפועל

כפר מסריק

הפועל

מרחביה

הפועל

אפיקים

הפועל בית זרע

 

3 – 1

3 – 1

3 – 1

3 – 1

3 – 2

3 – 0

3 – 2

3 – 0 ט

3 – 0

3 – 0

הפועל שריד

1 – 3

1 – 3

 

3 – 1

3 – 2

3 – 1

1 – 3

0 – 3

2 – 3

3 – 0 ט

3 – 1

הפועל חיפה

1 – 3

1 – 3

1 – 3

2 – 3

 

3 – 0

3 – 2

3 – 1

1 – 3

1 – 3

הפועל כפר מסריק

2 – 3

0 – 3

1 – 3

3 – 1

0 – 3

 

1 – 3

3 – 1

1 – 3

1 – 3

הפועל מרחביה

2 – 3

0 – 3 ט

3 – 0

3 – 2

2 – 3

1 – 3

3 – 1

1 – 3

 

3 – 0 ט

0 – 3 ט

הפועל אפיקים

0 – 3

0 – 3

0 – 3 ט

1 – 3

3 – 1

3 – 1

3 – 1

3 – 1

0 – 3 ט

3 – 0 ט

 

 

הטבלאות הבלתי גמורות -
ליגה ארצית
צפון (חדשות הספורט , 4.7.1956)

דרוג

קבוצה

משחקים

מערכות

נקודות

1

הפועל בית זרע

10

30 – 8

20

2

הפועל שריד

10

20 – 20

15

3

הפועל חיפה

9

19 – 17

14

4

הפועל כפר מסריק

9

15 – 20

12

5

הפועל מרחביה

10

17 – 22

11

6

הפועל אפיקים

10

10 – 23

9

 

ליגה ארצית דרום (חדשות הספורט, 4.7.1956)

דרוג

קבוצה

משחקים

מערכות

נקודות

1

הפועל עין שמר

9

26 – 7

17

2

הפועל בית קמה

9

20 – 11

15

3

הפועל תל אביב

9

20 – 12

15

4

הפועל עין החורש

9

18 – 16

14

5

הפועל המעפיל

9

7 – 25

11

6

הפועל יפו

9

8 – 27

9

 

 

תוצאות משחקי הפליאוף לשנת 1956

 

הפועל בית זרע

הפועל בית קמה

הפועל שריד

הפועל עין שמר

הפועל בית זרע

 

1 – 3

3 – 0

3 – 0

הפועל בית קמה

3 – 1

 

1 – 3

3 – 1

הפועל שריד

0 – 3

3 – 1

 

3 – 2

הפועל עין שמר

0 – 3

1 – 3

2 – 3

 

 

טבלת משחקי הפלי אוף

דרוג

קבוצה

משחקים

נצ'

הפ'

מערכות

נקודות

1

הפועל בית זרע

3

2

1

7 – 3

5

2

הפועל בית קמה

3

2

1

7 – 5

5

3

הפועל שריד

3

2

1

6 – 6

5

4

הפועל עין שמר

3

0

3

3 – 9

3

 

* כל הזכויות C שמורות לאלישע שוחט.

* ביביוגרפיה וקרדיט (תודות): חיים ודליה בורר, משה להב, עוזי אפרת, אורי אפק, מיכה שמבן, יובל דניאלי (ארכיון יד יערי, מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר גבעת חביבה), בתיה אור (ארכיון מכון וינגייט), "חדשות הספורט", "על המשמר", "ספורט לעם", דבר", "ידעני ספורט 1975, 1976, 1977, 1978, 1980, 1982, 1984/5, 1988, 1994, 1995" (ישראל פז ואורי זמרי, מחברים), "סיפורו של הפועל" (עמנואל גיל עורך), "הפועל חיפה - סיפורה של אגדה".

באנר 1
באנר 2
באנר 6
באנר 4
באנר 5
באנר 3